"אדוני היקר" איך לשמור על טון עסקי בהתכתבות

2024 מְחַבֵּר: Howard Calhoun | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 10:27

תרבות הכתיבה קיימת כבר הרבה מאוד זמן. בתקופה שבה הדואר האלקטרוני המודרני היה תופעת פנטזיה, מכתבים נכתבו בכתב יד, לקח הרבה זמן להגיע לנמען, כל מילה הייתה שווה זהב. לא נייר ולא דיו התבזבז סתם ככה. לא פלא שהתכתבותם של כמה פילוסופים, הוגים וסופרים מפורסמים שרדה עד היום ונלמדת כיצירות ספרותיות.

מה לעשות עכשיו, כשנראה שמכתבי ערעור מיושנים אינם מתאימים? אבל אתה צריך להגיש בקשה, וכל יום ומסיבות שונות. איך להתחיל מכתב עסקי כדי להגדיר מיד את בן השיח על הגל הנכון?

שלום או להתראות? איך לא להסתבך

בוא נתחיל מיד עם הביטוי "ויראלי" "יום טוב". עצם המקרה שבו "עם כוונות טובות…" פנייה קומית נכנסה מיד להתכתבות עסקית (ולא רק). רבים, ככל הנראה, חושבים שבפנייה כזו הם מכבדים את זכותו של הכתב לקרוא את המכתב בכל זמן נוח.הזמן שלו. עם זאת, כבוד פסאודו כזה שגוי מיסודו.

אפילו באוזן, הביטוי מסורבל ולא נוח. גם מבחינה דקדוקית זה לא נכון. מקרה הגניטיבי ברוסית משמש באופן מסורתי כשאומרים שלום: "כל הכבוד", "שיהיה לך יום נעים", בעוד שהפועל "הלוואי" מושמט.

כאשר נפגשים (אפילו וירטואליים) מבנים במקרה הנומינטיבי משמשים: "ערב טוב", "בוקר טוב".

מה אתה עושה כשאתה לא בטוח אם האדם שאתה מדבר איתו הוא בוקר או לילה?

הכתובת האוניברסלית במכתבים עסקיים היא "שלום" או "צהריים טובים". ניואנס מעניין - למילים "בוקר" ו"ערב" יש מסר לשעה ביום, בעוד ש"צהריים טובים" הניטרליים לפי כללי ההתנהגות ניתן להשתמש בכל שעה ביום או בלילה. עדיין כואב לך האוזניים? כתוב "שלום"!

"יקר, אני מתחנן בפניך": ארכאיזם היום

הופעת הערעורים היא נושא בעל היסטוריה ארוכה. בתקופה שבה הוכרה חלוקת מעמדות, ההיררכיה הייתה ברורה ומובנת. בהתאם לטבלת הדרגות, פנה בן השיח כ"כבודו", "הוד מעלתך", יותר פשוט - "אדוני היקר", "אדוני". טעות עלולה להיות קטלנית. כן, ישנן אפשרויות רבות, אבל כולן נכתבו בצורה ברורה ולא אפשרו פירושים כפולים.

מעניין שגם עכשיו מילים כאלה יכולות לפגוע בבן השיח, כפי שהן נשמעותבציניות, זלזלו במעמדו ובכבודו.

התקופה הסובייטית הרסה את מערכת המעמדות ופישטה מאוד את צורת הפנייה. למעשה, היו רק שניים מהם: "חבר" ו"אזרח (אזרח)". שתי המילים הן אוניברסליות, מיושמות על כל האנשים, ללא קשר לגיל, מין, תפקיד. עם זאת, היה ניואנס. "חבר" נקרא אנשים אמינים, המילה נושאת נופך של נטייה אישית. ל"אזרח", למרות היותו ניטרלי, יש דווקא רמז לגישה שלילית, ספק מסוים אם אדם הוא חבר.

התכתבות עסקית היום. תקשורת כשווה

נימוס העסקים הכתוב הנוכחי הוא תערובת פרועה של צורות מילים שחזרו לפני המהפכה. אבוי, סטנדרט אחד לטיפול בארצנו עדיין לא השתרש, אבל התהליך בעיצומו, העודף מתבטל.

ויזואליזציה היא דבר חזק. אם נפגשת עם בן השיח באופן אישי, אז מאחורי דברי הערעור, הוא יראה אותך ואת אופן הדיבור שלך. אם לא הייתה פגישה, אז זה פנייה כתובה שתיצור את הרושם הראשוני: נעים או לא מאוד - זה תלוי בך.

הכלל העיקרי הוא לא לזלזל בעצמך על ידי העלאת בן השיח יותר מדי (למעט חריג קטן, עליו נדבר בהמשך). אין לנו שיטה פיאודלית, אנשים שווים, זה בדיוק מה שצריך להרגיש במכתב. "יקירי" זה מוגזם. ומאחורי החזה נראה לעג.

טיפול ניטרלי. אנחנו לא הולכים רחוק מדי

"יקירי" היא דרך מצוינת לפנות לאדם זר. אבל מאחורי זה צריךעקוב אחר השם והפטרון. לדוגמה, "Akaky Akakievich היקר".

פשוט להזכיר את שם המשפחה במקרה זה נראה לא מנומס. במקרה זה, יש להשלים את הביטוי או במילה "אדוני", או בשם התואר האקדמי, תפקיד. "בשמצ'קין היקר" לא נשמע טוב במיוחד, אבל "מר בשמצ'קין היקר" - לפי כל הקנונים של התקשורת העסקית.

מה עדיף? אם אתה יודע את מידת בן השיח, השתמש בה בערעור שלך. זהו סימן לכבוד ראוי ללא טיפת התרפסות.

אם אינך יודע, צור קשר עם "אדוני היקר".

עבור קבוצה של אנשים מאוחדים על בסיס כלשהו, קריירה או חברתי, ההתחלה של המכתב "עמיתים יקרים, שותפים, תושבים, מבקרים…" היא אפשרות של ניצחון.

"מר" הוא פנייה נוספת שחזרה מתקופות טרום המהפכה. כיום, זה אולי הנפוץ ביותר. יחד עם שם המשפחה, הוא יוצר צורה מתאימה לחלוטין. כיום, המילה "מאסטר" אינה מרמזת על מעמד, אלא רק כבוד לשווה. עם זאת, אין להתייחס כך לקבוצות של אנשים שנמצאות בבירור נמוך יותר בסולם החברתי. מסכים, "ג'נטלמנים מסכנים" נשמע מלגלג.

תכתובת דיפלומטית. סודות המרה

המקרה היחיד, אולי, בזמננו שבו צריך להדגיש את ההבדל בעמדה הוא הפנייה לפקידי המדינה ולאנשי הדת.

שם-פטרונימי, אפילו בטעמים במילים "אדוני היקר", יהיה רעצליל.

הקפידו לציין את תפקידו או כבודו של האדם. "אדוני השגריר היקר" - הכתובת הנכונה (אנו מחליפים "שר", "נשיא", "נציג מורשה" וכו').

"הוד מעלתך מלך שוודיה" מתאים גם בימים אלה. רחוק מתקשורת יומיומית עם בני משפחת המלוכה, לא סביר שאדם יכיר את כל הדקויות של תקשורת עם בכירים. במקרה זה, עדיף לכופף את המקל.