אוליגרכיה פיננסית - מהי? שיטות שליטה באוליגרכיה הפיננסית
אוליגרכיה פיננסית - מהי? שיטות שליטה באוליגרכיה הפיננסית

וִידֵאוֹ: אוליגרכיה פיננסית - מהי? שיטות שליטה באוליגרכיה הפיננסית

וִידֵאוֹ: אוליגרכיה פיננסית - מהי? שיטות שליטה באוליגרכיה הפיננסית
וִידֵאוֹ: StatQuest: Principal Component Analysis (PCA), Step-by-Step 2024, מאי
Anonim
אוליגרכיה פיננסית היא
אוליגרכיה פיננסית היא

מוסדות פיננסיים, בעיקר בנקים, עם התפתחות הכלכלה, מקבלים מעמד של בעלים משותפים של מפעלים תעשייתיים, מסחר, תחבורה ואחרים על ידי רכישת מניות ואג ח. הבעלים של מפעלים, בתורם, רוכשים בעלות על מניות ואיגרות חוב של בנקים הקשורים ישירות אליהם. זה מוביל להיווצרות של שזירה של הון קפיטליסטי והון תעשייתי. כתוצאה מכך, מופיע סוג חדש של הון - פיננסי.

שזירה של כותרות - היווצרות איגודים אישיים

השזירה של הון בנקאי והון תעשייתי מובילה ליצירת קשרים אישיים בין בעלי המונופולים התעשייתיים לבין מייסדי הבנקים. חלק מהיחידים שולטים במפעלי התעשייה המונופולים הגדולים ביותר, על מוסדות בנקאיים, על פני חברות אחרות מענפי הכלכלה הקפיטליסטית. התופעה כונתה "אוליגרכיה פיננסית". זה לא מצב מבודד באף מדינה. קנה המידה של השזירה של נכסים חומריים הוא בינלאומי.

אוליגרכיה בעולם

פיננסיאוליגרכיה היא תופעה שבאה לידי ביטוי בבירור במדינות רבות בעולם. קחו בחשבון את גרמניה, שבה ערב מלחמת העולם הראשונה היו ל-6 בנקים נציגים בתפקידי ניהול ב-344 חברות מהמגזר התעשייתי, 407 נציגים בממשלה ו-751 נציגים במגזר הציבורי. מספר הבנקים המנהלים כלל לפחות 51 תעשיינים. האיחוד פרח במשך זמן רב. לאוליגרכיה הפיננסית של ארה ב הייתה פורמט שונה. קבוצה צרה של ארבע מאות איש, שכללה תעשיינים ובנקאים, החזיקה בכ-705 תפקידי מנהיגות ב-250 חברות שהחזיקו ב-42% מסך ההון של המדינה.

הגדרת אוליגרכיה פיננסית
הגדרת אוליגרכיה פיננסית

בכל אחת מהמדינות הקפיטליסטיות, כל הענפים החיוניים של הכלכלה והרוב המכריע של העושר החברתי נמצאים בשליטה של איגוד הבנקאים והתעשיינים המשפיעים. ניהול המונופול הקפיטליסטי הוא האוליגרכיה הפיננסית. זו לא הגדרה מדויקת, אבל בתרגום מילולי, הביטוי מתפרש כ"דומיננטיות של מעטים."

אוליגרכיה פיננסית היא תופעה נרחבת ומאפיינת את רוב מדינות העולם, כולל רוסיה. בשל העובדה שהבירה הרוסית היא הצעירה ביותר בכל הבירה האירופית, היא נאלצה להיעזר בהון זר גם בתקופות שלפני המהפכה. הלוואות זרות משמשות היום באופן פעיל הן כסבסוד והן כסיוע לייצור פרטי. ההתעניינות של רוסיה בהלוואות הפכה את המדינה לאטרקטיבית לקבוצות מערב אירופה. אז האוליגרכיה הפיננסיתהמדינה מרוכזת ברובה בחו ל ומקיימת אינטראקציה צמודה עם בעלי הון זרים.

המצב במשק

הדומיננטיות של מעטים משפיעה על כל ענפי המדינה, כולל הכלכלה. האוליגרכיה הפיננסית, שהגדרתה תלויה בכיוון השפעתה, באה לידי ביטוי בכלכלה במתכונת של "שיטת ההשתתפות". המהות מבוססת על החזקה של קבוצת אנשים על ידי חברת המניות הראשית העומדת בראש הקונצרן. לאותה חברה, בעלת מניות שליטה, יש גם כוח על "חברות בנות", שגם להן הון נאמנות משלהן. האוליגרכיה הפיננסית ושיטות השליטה בה מאפשרות לטייקונים פיננסיים לנהל כמויות אדירות מכספם של אנשים אחרים.

היווצרות אוליגרכיה

אוליגרכיה פיננסית ושיטות שליטתה
אוליגרכיה פיננסית ושיטות שליטתה

בארה ב האוליגרכיה כוללת 8 קבוצות פיננסיות, באנגליה מושכות השלטון שייכות לכמה מאות אנשים, בצרפת יש 200 משפחות מוכרות, באיטליה - קצת פחות מ-150. האוליגרכיה הפיננסית הוא מבנה ניהול מורכב, אשר להיווצרותו חשיבות רבה. איגודי סניפים ואגודות תרבות, השייכים למסדרים וכל מיני מועדונים תורמים לחיזוק המבנה. שלמות החברה האידיאולוגית מאפשרת להרחיב את הכוח מתחום הייצור למבנה העל. החיים החברתיים הם שנכנעים לאסוציאציות סובייקטיביות כמו האוליגרכיה הפיננסית. חשיבות מיוחסת אפילו לרגעים כמו חינוך של צוות טכני וטיפוח אינטלקטואלים.

קבלהחברה

מהי אוליגרכיה פיננסית
מהי אוליגרכיה פיננסית

למען אימוץ מנגנון ממשלתי צר על ידי החברה, נוצרת דעת קהל מלאכותית בעזרת כלי תקשורת פופולריים. נוצר מעין בסיס פסיכולוגי, שמכפיף מדינות שלמות לדומיננטיות של האליטה. המעמד השליט הפוליטי שומר על סמכויותיו באמצעות השפעה אידיאולוגית. זה לא רק התקשורת, שהוזכרה לעיל, ההשפעה על החברה ניתנת על ידי בתי הספר, סיוע בחיי היומיום. אז, אנשים המחזיקים בעמדות מנהיגות, אבל לא תומכים ברגשות מהפכניים, הופכים אוטומטית לחלק מהמנגנון השלטוני.

אוליגרכיה פיננסית היא תופעה ענקית

אוליגרכיה פיננסית ברוסיה
אוליגרכיה פיננסית ברוסיה

האוליגרכיה הפיננסית משתמשת באופן פעיל בעקרונות של מונופול וירטואלי, תוך קבלת הכנסות עצומות והולכות כל הזמן מארגון חברות מניות, מהנפקת מניות עם אג ח, ממתן הלוואות ממשלתיות והיקף גדול. פקודות הממשלה. מרוכז בידיים החזקות ביותר, ההון הפיננסי גובה כל הזמן הוקרה מהציבור ומהווה במידה מסוימת את צמרת הבורגנות המונופולית.

צורות ממשל של החברה העולמית

האליטה הפיננסית והתעשייתית מפעילה שליטה מתמדת על קבלת החלטות לא רק בתחום המדיניות הכלכלית, אלא גם בתחום החברתי. הוא ממזג למכלול אחד את החוזק הכלכלי של המונופולים והכוח הבורגני הממלכתי. תוכניות של מדינה ומונופולהתקנות נועדו לחסל קונפליקטים בקפיטליזם, לשרת, בסופו של דבר, את האינטרסים של אנשים חזקים.

משמעות אוליגרכיה פיננסית
משמעות אוליגרכיה פיננסית

אחת התופעות הבודדות בעולם שכיסתה את כל המדינות בו זמנית היא האוליגרכיה הפיננסית. מה זה, אפשר יהיה להבין את זה אם נעריך את היקף השפעתו על החברה העולמית. האליטה, שבידיה מרוכז כל ההון הקבוע של המדינה, שואפת באופן פעיל לבינאום של כל פעילות ומחזקת תהליכי אינטגרציה, מפתחת באופן שיטתי מונופולים תעשייתיים ובנקאים בינלאומיים. זה יוצר את הופעתן של קבוצות פיננסיות ברמה בינלאומית. זה מחזק את שזירת האינטרסים של אוליגרכים מרחבי העולם, מה שתורם להיווצרות כוח חזק להפליא.

שינויים במבנה האוליגרכיה בתהליך האבולוציה

האוליגרכיה הפיננסית של ארה
האוליגרכיה הפיננסית של ארה

האוליגרכיה הפיננסית ברוסיה, באמריקה, במדינות אחרות בעולם משתנה עם הזמן ככל שהקפיטליזם הממלכתי-מונופול מתפתח וכתוצאה מההתפתחות של פורמט הרכוש הקפיטליסטי. עוד בתקופות הדומיננטיות האימפריאליסטית, האוליגרכיה של התעשייה הפיננסית נבנתה בעיקר על בסיס מוסד המשפחה והשושלת. כדוגמה, אנו יכולים להביא את קבוצות רוקפלר ודופונט, מלון ופיג'ו ואחרות. ריכוז הייצור והגידול בהיקף ההון הפיקטיבי, בשילוב עם המאבק התחרותי בין איגודי המונופול, העלו לראש את העיקרון האזורי של גיבוש וחיזוק מעמדה של האוליגרכיה. מגמת ההתחזקות הייתהנראה בתקופה שלאחר המלחמה 1939-1945. כאן, הקבוצות הפיננסיות הבאות תפסו את העמדות הדומיננטיות בעולם: שיקגו וקליפורניה, בוסטון ובוואריה ואחרות. על רקע התחרות הגוברת כבר בשנות ה-50-70. העיקרון המשפחתי-שושלתי של היווצרות קבוצות פיננסיות מתחדש ומופעל. דוגמה: האימפריה של הגטי והציידים, תורן ומוניות, קולמן-שטום. במהלך תקופה זו נרשמה הכנסתם של המנהלים הגדולים בעולם למבנה האוליגרכיה הפיננסית. השליטה של האוליגרכיה הפיננסית החמירה וממשיכה להחמיר את הסתירות לא רק בין הפרולטריון לבורגנות, אלא גם את הסכסוכים בין מדינות מתפתחות למפותחות.

מוּמלָץ: